בעולם המודרני, קשה יותר ללמוד לנוע בתנועה חלקה ואיטית, ללמוד את ההרמוניה של התנועה בשילוב נשימה והרפיה רגשית. אנחנו רגילים לעשות הכל מהר: להתארגן מהר, לאכול מהר ,להתאמן על מכשירים ולצאת מחדר הכושר בתחושת הישג. בשיעורי טאי צ'י, אנו צריכים לשכוח מהזמן, להתמקד ברגשות שלנו. טאי צ'י נקראת גם אומנות האיזון. בהתחלה, אדם פשוט לומד לשלוט בגוף שלו, להחזיק את עמוד השדרה בצורה נכונה, להזיז את הידיים והרגליים בקצב הנכון ובמצב הנכון. בהדרגה, השרירים מתרגלים למתח הבלתי מורגש, אך די חזק. המתיחה הכללית של כל הרצועות משתפרת באופן ניכר, המפרקים מפסיקים לכאוב. וככל שמתרגלים זמן רב יותר, הקואורדינציה הפיזית מתחילה להשפיע על התודעה: קל יותר להתרכז, רגשנות מוגזמת נעלמת, והיעילות בעבודה עולה.
איזון פיזי עוזר להשיג איזון נפשי. קודם כל, מערכת העצבים מגיעה לאיזון. בשלב מסוים מסתבר שבמצבי חיים קשים פועלים באותה צורה מדודה כמו בשיעורים, אך במודע וביעילות. מינימום מאמץ ומקסימום מודעות בתנועות – זהו העיקרון הבסיסי, אשר לאחר מכן מועבר בקלות לחיי היום יום. לא פלא שטאי צ'י נקרא גם התעמלות אינטלקטואלית. חשוב לא פחות שאין כמעט התוויות נגד לתרגול טאי צ'י. אפשר להתחיל להתאמן בכל גיל, כי האדם מווסת את רמת המאמץ בעצמו, בלי להתאמץ יותר מדי. בעזרת טאי צ'י, ניתן לעבור תהליך החלמה מניתוחים, להתגבר על דיכאון ומתח. מדיטציה בסוף הפגישה מאפשרת לנקות את המוח מכל רעשי הרקע, והאפקט הזה נמשך לאורך זמן.
ההישג ההדרגתי של איזון כללי בין הגוף לנפש, עוזר לשפר מצבים של מחלות בעלות אופי פסיכוסומטי. ללא מאמץ מיותר: בטאי צ'י, התהליך עצמו חשוב יותר מהתוצאה.