טיפול בדיקור סיני
אקופונקטורה
דיקור היא שיטת ריפוי שמקורה בסין העתיקה. דיקור בעזרת מחטים בסין העתיקה היתה אחת משיטות הטיפול העיקריות במחלות רבות.
המדע המודרני מציין את היעילות הגבוהה של שיטות דיקור בשימוש בשילוב עם טיפול קונבנציונלי. אחת ההשפעות של הדיקור היא הגברת אספקת הדם לאיברים שנפגעו, כמו גם הרוויה של הדם בחמצן וחידושו. טיפול במחטים היא שיטת טיפול במחלות שאין לה תופעות לוואי ומוכרת כמעט על ידי כל הרופאים ברוב המדינות המפותחות בעולם.
דיקור סיני וטיפול בצמחי מרפא
הדיקור משולב היטב הן עם טיפול בצמחי מרפא והן עם טיפול תרופתי מסורתי ועיסוי פיזיותרפיה. בהתחשב בספציפיות המחלה והבריאות הכללית שלך, הרופא המדקר יכול לרשום טיפול משולב, שיוביל להחלמה מהירה יותר. מאפיין של דיקור סיני הוא גירוי המשאבים הפנימיים של המטופל והיעדר שימוש בתרופות בתהליך הטיפול. עבור ההליך, משתמשים רק במחטים חד פעמיות, מה שמונע את הסיכון לזיהום של המטופל. היעדר כאב נובע מקוטר המחטים המשמשות לדיקור – הוא קטן מאוד. ברוב המקרים, טיפול בדיקור סיני מכוון לשיקום ותפקוד תקין לא של כל איבר או חלק מסוים בגוף, אלא של האורגניזם כולו בכללותו.
טיפול בכאב באמצעות דיקור סיני
באורתופדיה, טיפול בדיקור סיני משמש להפחתת כאבים במחלות דלקתיות וניווניות-דיסטרופיות של מערכת השרירים והשלד.
טיפול בדיקור סיני ללא תרופות.
לא כדאי להסתמך רק על שיטות רפואיות מבוססות על שימוש תרופות.
כדי להקל על כאבים בדלקת פרקים, דלקת מפרקים ניוונית, אוסטאוכונדרוזיס, סיאטיקה, מיוסיטיס, שיטות טיפול אלטרנטיביות, כגון: דיקור סיני, צמחי מרפא, פיזיותרפיה סינית טווינה, קינזיו טייפים, מתאימות להקלה וריפוי ביעילות וללא תופעות לוואי.
השפעה הטיפולית של הדיקור היא היכולת להוביל להיווצרות בגוף האדם כימיקלים מיוחדים – אנדורפינים, הדומים בפעולתם למורפיום. רוב נקודות הדיקור ממוקמות באזור הצטברות קצות העצבים. כאשר הם מגורים, מתרחשות תחושות כאב חלשות, וטונוס השרירים עולה. במקביל, אותות כאב בשריר נשלחים לאורך סיבי העצבים למערכת העצבים המרכזית, שם, בתגובה לגירוי הכאב, מתחילים להיווצר אנדורפינים החוסמים את דחפי הכאב.
יש להבין שדיקור סיני אינו הפתרון לכל הבעיות בטיפול במחלות של מערכת השרירים והשלד, אך למרות זאת, הוא עוזר מאוד. בדרך כלל, ממליצים 15-20 טיפולים לטפל במחלות של מערכת שלד-שריר, המבוצעים מדי יום או כל יומיים במצבים חריפים או פעמיים בשבוע במחלות כרוניות.